תאונת עבודה הינה תאונה בה נפגע אדם תוך כדי עבודתו, אולם גם תאונה אשר התרחשה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה עשויה להיחשב אף היא, בתנאים מסוימים, כתאונת עבודה.
אדם הסובל מפגיעה שנגרמה בתאונת עבודה כהגדרתה בחוק, יפנה לסניף המוסד לביטוח לאומי המצוי באזור מגוריו, בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, שם יגיש הנפגע את החומר הרפואי הנוגע לפגיעה. במקרים מסוימים יידרש הנפגע להתייצב בפני ועדה רפואית אשר תקבע האם נגרמה לו נכות זמנית או נכות צמיתה, וכן את שיעור הנכות.
סעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה-1995 קובע: " מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן אינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה".
לשיעור הנכות אשר תקבע לנפגע על ידי הועדה יהיו השלכות ישירות על הזכויות להן יהא זכאי הנפגע בגין הפגיעה:
נכות צמיתה בשיעור הפחות מ-5%- הנפגע לא יהא זכאי לפיצוי.
נכות צמיתה בשיעור של 5%- 19%- הנפגע יהא זכאי לתשלום פיצוי נכות חד פעמי.
נכות צמיתה בשיעור של 20% ומעלה- הנפגע יהא זכאי לתשלום קצבת נכות חודשית.
לעיתים תעמוד לנפגע עילת תביעה כנגד גורמים נוספים, כך לדוגמא:
יהא הנפגע זכאי לתבוע את מעסיקו, ככל שיוכיח כי הפגיעה נגרמה בשל רשלנות המעביד.
יהא הנפגע זכאי לתבוע את חברת הביטוח (במידה והוא אכן מבוטח) המבטחת אותו בביטוח מנהלים, פוליסת ביטוח חיים או ביטוח תאונות אישיות.
הגשת התביעות על ידי הנפגע כפופה לחוקי ההתיישנות, בחלוף מועד ההתיישנות הרלוונטי למקרה לא יוכל הנפגע להגיש את התביעה:
תביעה בגין תאונת העבודה נגד המוסד לביטוח לאומי, תוגש תוך שנה מיום קרות התאונה בצירוף חוות דעת רפואית אשר תעיד על מידת הנזק שנגרם לעובד.
תביעה על פי פוליסת הביטוח בה היה מבוטח העובד (ככל שהיה מבוטח), תתיישן בחלוף 3 שנים מיום קרות התאונה.
תביעה בעילת רשלנות נגד המעסיק תתיישן בחלוף 7 שנים ממועד התרחשות התאונה.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין ורשלנות רפואית, לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
אדם הסובל מפגיעה שנגרמה בתאונת עבודה כהגדרתה בחוק, יפנה לסניף המוסד לביטוח לאומי המצוי באזור מגוריו, בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, שם יגיש הנפגע את החומר הרפואי הנוגע לפגיעה. במקרים מסוימים יידרש הנפגע להתייצב בפני ועדה רפואית אשר תקבע האם נגרמה לו נכות זמנית או נכות צמיתה, וכן את שיעור הנכות.
סעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה-1995 קובע: " מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן אינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה".
לשיעור הנכות אשר תקבע לנפגע על ידי הועדה יהיו השלכות ישירות על הזכויות להן יהא זכאי הנפגע בגין הפגיעה:
נכות צמיתה בשיעור הפחות מ-5%- הנפגע לא יהא זכאי לפיצוי.
נכות צמיתה בשיעור של 5%- 19%- הנפגע יהא זכאי לתשלום פיצוי נכות חד פעמי.
נכות צמיתה בשיעור של 20% ומעלה- הנפגע יהא זכאי לתשלום קצבת נכות חודשית.
לעיתים תעמוד לנפגע עילת תביעה כנגד גורמים נוספים, כך לדוגמא:
יהא הנפגע זכאי לתבוע את מעסיקו, ככל שיוכיח כי הפגיעה נגרמה בשל רשלנות המעביד.
יהא הנפגע זכאי לתבוע את חברת הביטוח (במידה והוא אכן מבוטח) המבטחת אותו בביטוח מנהלים, פוליסת ביטוח חיים או ביטוח תאונות אישיות.
הגשת התביעות על ידי הנפגע כפופה לחוקי ההתיישנות, בחלוף מועד ההתיישנות הרלוונטי למקרה לא יוכל הנפגע להגיש את התביעה:
תביעה בגין תאונת העבודה נגד המוסד לביטוח לאומי, תוגש תוך שנה מיום קרות התאונה בצירוף חוות דעת רפואית אשר תעיד על מידת הנזק שנגרם לעובד.
תביעה על פי פוליסת הביטוח בה היה מבוטח העובד (ככל שהיה מבוטח), תתיישן בחלוף 3 שנים מיום קרות התאונה.
תביעה בעילת רשלנות נגד המעסיק תתיישן בחלוף 7 שנים ממועד התרחשות התאונה.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין ורשלנות רפואית, לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
שלי שוסטר, עורך דין תאונת דרכים
מאור-שוסטר משרד עורכי דין מתמחה בדיני מזונות, נזיקין
טל': 077-500-63-63 פקס: 077-500-84-03
מאור-שוסטר משרד עורכי דין מתמחה בדיני מזונות, נזיקין
טל': 077-500-63-63 פקס: 077-500-84-03